אחרים אומרים לביאור התירוץ הנעלם

חמישים ושלוש שנה חלפו מאז אמר הרבי מליובאוויטש זצקוללה"ה נבג"מ זי"ע את תירוצו בש"ס – מסכת הוריות, תירוץ שלא נשמע כמותו מעולם בעולם הישיבות מאז הווסדו.
באורח פלא היה תירוצו המופלא של הרבי כגנוז וכנעלם מעיני הציבור הגם שהודפס בליקוטי שיחות חלק י"ב, בעברית וכשיחה מוגהת לכל דבר וענין. באלפי קבצים שיצאו לאור בעשרות השנים האחרונות לא עסקו התמימים והרמי"ם בביאור התירוץ ורובם גם לא שמעו אודותיו.
הספר עוסק בתירוצו של הרבי לקושיא מדוע לא נקרא רבי מאיר בשם אחרים בכל הש"ס ורק במיעוט מקומות הגם שעל פי הסיפור המובא בסיום מסכת הוריות קנסוהו להקרא אחרים כיון שרצה להדיח את רשב"ג מהנשיאות.
אחרי שדוחה את התירוץ המקובל של קודם ואחר העובדה בא הרבי ומסביר כך: רבי מאיר היה תלמיד חכם מסוג "עוקר הרים" כמובא בגמ', ורשב"ג היה תלמיד חכם מסוג "סיני". עוקר ההרים הוא עמקן מפולפל וחריף השם את הדגש על האיכות בלימוד התורה ורוצה לדעת טעמה העמוד של כל הלכה והלכה. אבל סיני הוא זה השם את הדגש על הכמות כי מעדיף לדעת כמות גדולה יותר של הלכות ופחות את עמקי טעמיהן.
רבי מאיר סבר שנשיא ישראל לא צריך להיות איש של "כמות" ולא של "איכות" כי סבר שהאיכות חשובה יותר ומכרעת את הכמות.
והנה תירוצו: הקנס שקנסוהו לרבי מאיר היה על הסברה שאיתה ביקש להדיח את רשב"ג שהאיכות חשובה ומכרעת את הכמות לכן, בכל חמישים ותשע המקומות בש"ס בהם נקרא אחרים אמר דין שהסברה העומדת מאחריו היא שהאיכות מכרעת את הכמות.
בספרו, הכתוב בטוב טעם ובשפה משובחת לוקח הרב מאיר אליטוב את הלומד מסוגיא לסוגיא תוך שהוא מבארה ומוכיח את סברת האיכות העומדת מאחריה. ברוב הסוגיות מוכיח הספר שהסבר האיכות בדעת אחרים שופך אור חדש על הסוגיות שלפני ואחרי ההלכה ואף יסודות חדשים בש"ס עולים מעמקות הביאור.